א׳
לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
1
For the leader; on the sheminith. A psalm of David.
1
For the Leader; on the Sheminith. A Psalm of David.
עַל הַשְּׁמִינִית. כִּנּוֹר שֶׁל שְׁמוֹנָה נִימִין:
on the sheminith The eight stringed harp.
ב׳
הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הוָה כִּי־גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי־פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃
2
Help, O LORD!
For the faithful are no more;
the loyal have vanished from among men.
2
Help, LORD; for the godly man ceaseth; For the faithful fail from among the children of men.
גָּמַר. כָּלָה:
are gone Heb. גמר, lit. finished, destroyed.
פַסּוּ. פֵיילִירִינְ״ט בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ אָפְסוּ, וְכֵן פָּתַר מְנַחֵם:
have vanished Heb. פסו, faylirt in Old French, to lack, fail.
כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם. הַכֹּל מְשַׁקְּרִים בִּי וּמְרַגְּלִים אֶת הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי מִתְחַבֵּא שָׁם וּמַגִּידִים לְשָׁאוּל ״הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ״ (תהלים נד:ב; שמואל א כג:יט):
for the faithful have vanished from the sons of men Everyone betrays me and spies out the places where I hide, and tells Saul (54:2): “Is not David hiding with us?”
ג׳
שָׁ֤וְא ׀ יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת־רֵ֫עֵ֥הוּ שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ׃
3
Men speak lies to one another;
their speech is smooth;
they talk with duplicity.
3
They speak falsehood every one with his neighbour; With flattering lip, and with a double heart, do they speak.
בְּלֵב וָלֵב. בִּשְׁנֵי לְבָבוֹת: לִי מַרְאִים שָׁלוֹם, וְיֵשׁ שִׂנְאָה טְמוּנָה בְּלִבָּבָם:
with a double heart Lit. with a heart and a heart; with two hearts. They feign friendliness, but there is hatred hidden in their heart.
ד׳
יַכְרֵ֣ת יְ֭הוָה כָּל־שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת׃
4
May the LORD cut off all flattering lips,
every tongue that speaks arrogance.
4
May the LORD cut off all flattering lips, The tongue that speaketh proud things!
ה׳
אֲשֶׁ֤ר אָֽמְר֨וּ ׀ לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ׃
5
They say, “By our tongues we shall prevail;
with lips such as ours, who can be our master?”
5
Who have said: 'Our tongue will we make mighty; Our lips are with us: who is lord over us?'
לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר. בִּלְשׁוֹנֵנוּ נִתְגַּבֵּר:
With our tongue we will overpower With our tongue we will gain strength.
ו׳
מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ׃
6
“Because of the groans of the plundered poor and needy,
I will now act,” says the LORD.
“I will give help,” He affirms to him.
6
'For the oppression of the poor, for the sighing of the needy, Now will I arise', saith the LORD; 'I will set him in safety at whom they puff.' .
מִשֹּׁד עֲנִיִּים. מֵחֲמַת שׁוֹד עֲנִיִּים הַנִּשְׁדָּדִים עַל יֶדְכֶם, כְּגוֹן אֲנִי וַאֲנָשַׁי וְכֹהֲנֵי נוֹב (שמואל א כב), וּמֵחֲמַת אַנְקַת אֶבְיוֹנִים, יֹאמַר ה׳ עַתָּה אָקוּם לְעֶזְרָתָם:
Because of the plunder of the poor Because of the plunder of the poor who are robbed by you for example, I myself and my men and the priests of Nob and because of the cry of the needy, the Lord shall say, “Now I will rise to their help.”
אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ. אֲשִׁיתֵם בְּיֵשַׁע יְדַבֵּר עֲלֵיהֶם:
I will grant them salvation, He shall speak I will grant them salvation, He will speak concerning them.
יָפִיחַ. לְשׁוֹן דִּבּוּר, הַרְבֵּה יֵשׁ בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי (משלי ו:יט), וּבַחֲבַקּוּק: ״וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב״ (חבקוק ב:ג). וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן מוֹקֵשׁ, כְּמוֹ ״הַפַּח נִשְׁבָּר״ (תהלים קכד:ז):
יפיח is an expression of speech. There are many [examples] in the Book of Proverbs, and in Habakkuk (2:3): “and He shall speak (יפח) of the end, and it shall not fail.” However, Menachem (p. 141), interpreted it as an expression of a snare, as (below 124:7) “the snare (הפח) broke.”
ז׳
אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם׃
7
The words of the LORD are pure words,
silver purged in an earthen crucible,
refined sevenfold.
7
The words of the LORD are pure words, As silver tried in a crucible on the earth, refined seven times.
אִמְרוֹת ה׳ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת. הֵן שֶׁיֵּשׁ יְכֹלֶת בְּיָדוֹ לְקַיְּמָם, אֲבָל אִמְרוֹת בְּנֵי אָדָם אֵינָם אֲמָרוֹת, שֶׁהֵם מֵתִים וְאֵין בְּיָדָם לְקַיֵּם:
The sayings of the Lord are pure sayings for He has the ability to fulfill them, but the sayings of the sons of men are not sayings when they die and are unable to fulfill [them].
טְהוֹרוֹת. בְּרוּרוֹת וּמִתְקַיְּמוֹת, כָּל מַה שֶּׁמַּבְטִיחַ עוֹשֶׂה (פסיקתא רבתי יד). וַהֲרֵי הִבְטִיחַנִי יְשׁוּעָה וּמַלְכוּת:
pure Clear and permanent. Whatever He promises He does, for He promised me salvation and the throne.
כֶּסֶף צָרוּף. הֲרֵי הֵן כְּכֶסֶף צָרוּף הַגָּלוּי לְכָל הָאָרֶץ. בַּעֲלִיל. לְשׁוֹן גִּלּוּי הוּא בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה בֵּין שֶׁנִּרְאָה בַּעֲלִיל בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַּעֲלִיל כוּ׳ (ראש השנה כא:). וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים בַּעֲלִיל לְשׁוֹן מַעֲלָה, וְכֵן פֵּרוּשׁוֹ כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ, כְּלוֹמַר כַּכֶּסֶף הַצָּרוּף בַּמְּשֻׁבָּח שֶׁבֶּעָפָר וּבָעֶלְיוֹן שֶׁבּוֹ כִּי כּוּר הַמְּצָרֵף יַעֲשֶׂה אָדָם מִן הֶעָפָר הַמְּשֻׁבָּח. לָשׁוֹן אַחֵר בַּעֲלִיל כְּמוֹ עֱלִי ״בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי״ (משלי כז:כב), וְהוּא שֵׁם כְּלִי שֶׁכּוֹתְשִׁין בְּתוֹכוֹ, וְכֵן בַּעֲלִיל הַכּוּר שֶׁמַּתִּיכִין לְתוֹכוֹ הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף. וְזֶה אֵינוֹ נִרְאֶה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא עֱלִי הַמַּכְתֵּשׁ שֶׁכּוֹתְשִׁין לְתוֹכוֹ אֶלָּא יַד הַמַּכְתֵּשׁ שֶׁכּוֹתְשִׁין בּוֹ שֶׁקּוֹרִין פילאו״ן בְּלַעַז. לָשׁוֹן אַחֵר בַּעֲלִיל לְשׁוֹן בַּעַל יָד, כְּלוֹמַר אֲדוֹן הָאָרֶץ וְשֶׁבַח הַמִּלָּה כְּנֶגֶד הַשֵּׁם, וְזֶה תַּרְגּוּם יוֹנָתָן הוּא לְשׁוֹן אַדְנוּת, וְאָמַר כִּי אִמְרוֹתֵינוּ כֶּסֶף צָרוּף מֵאֲדוֹן הָאָרֶץ שֶׁהוּא הַשֵּׁם שֶׁהוּא צָרַף וְזִקֵּק אוֹתָם (ס״א אינו):
silver refined They are like refined silver that is exposed to the entire land. exposed Heb. בעליל, an expression of revealing; in the language of the Mishna (Rosh Hashanah 21b, see Gemara): “whether it was plainly (בעליל) visible or whether it was not plainly (בעליל) visible, etc.” Others explain בעליל as an expression of elevation, and this is its explanation: silver refined with the best earth. That is to say, like silver that is refined with the best earth and its upper layer, because a person makes a crucible to refine the silver from the best earth. Another explanation: בעליל is like בעלי, with a mortar (as in Prov. 27:22): “among grain with a pestle,” which is the name of a utensil in which [grain] is crushed. Similarly, בעליל is the crucible in which gold and silver are smelted. However, this does not seem correct because he does not call עלי the mortar in which [the grain] is crushed, but the handle of the pestle with which they crush. This is called pilon in French, pestle. Another explanation: בעליל is an expression of the master of a hand, i.e., the master of the earth, and the praise of the word applies to God. Targum Jonathan, too, renders it as an expression of lordship. He says that His sayings are like silver, refined by the Lord of the earth, Who is God, for He refined and clarified them.
ח׳
אַתָּֽה־יְהוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ ׀ מִן־הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם׃
8
You, O LORD, will keep them,
guarding each from this age evermore.
8
Thou wilt keep them, O LORD; Thou wilt preserve us from this generation for ever.
תִּשְׁמְרֵם. לְאוֹתָם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים הַנִּרְדָּפִים מִן הַדּוֹר זוּ, שֶׁהֵם דַּלְטוֹרִין. מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם. מִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ, וּמְיֻשָּׁב עַל הַסֵּדֶר: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי: תִּינוֹקוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵי דָוִד, עַד שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא הָיוּ יוֹדְעִים לִדְרוֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה בְּמ״ם טי״ת פָּנִים לְכָל צַד, וְזֶהוּ שִׁבְעָתַיִם. וְהָיָה דָוִד מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה כַּמָּה תּוֹרָתְךָ וְאִמְרָתְךָ בְּרוּרָה וּמְזֻקֶּקֶת שִׁבְעָתַיִם בְּלִבָּם! אַתָּה ה׳ תִּשְׁמְרֵם, שְׁמוֹר אוֹתָם בְּלִבָּם. תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר הַזֶּה, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ דַרְכֵיהֶם לִהְיוֹת דַּלְטוֹרִין:
shall guard them Those poor and needy people being pursued by this generation, who are informers.
ט׳
סָבִ֗יב רְשָׁעִ֥ים יִתְהַלָּכ֑וּן כְּרֻ֥ם זֻ֝לּ֗וּת לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃
9
On every side the wicked roam
when baseness is exalted among men.
9
The wicked walk on every side, When vileness is exalted among the sons of men.
סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן. לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים לְהַכְשִׁילֵנִי:
Wicked men walk on all sides to hide traps to cause me to stumble.
כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם. מִקִּנְאָתָם, שֶׁעֵינָם רָעָה בִּגְדֻלָּתִי, שֶׁנִּלְקַחְתִּי מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן לְמֶלֶךְ (שמואל ב ז:ח). וְזֶהוּ פִּתְרוֹנוֹ: כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם, כְּשֶׁמִּתְרוֹמֵם אִישׁ הַזּוֹלֵל בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם. וְזֶהוּ דֻּגְמָא הָאָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר: ״אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים״ (תהלים קיח:כב). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה פּוֹתְרוֹ עַל יִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד לָבֹא, כְּשֶׁיִּתְרוֹמְמוּ. וּמְנַחֵם פָּתַר כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם כְּרֵאם הַזּוֹלֵל לֶאֱכֹל בְּנֵי אָדָם, וְיִהְיֶה כְּרֻם כְּמוֹ רוּם וְרֵאם (איוב לט:ט; במדבר כג:כב), וְזֻלּוּת כְּמוֹ ״זוֹלֵל וְסוֹבֵא״ (דברים כא:כ). וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן, סְבִיבוֹת הֶעָנִי הוֹלְכִים רְשָׁעִים לְבָלְעוֹ חִנָּם כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם:
when the basest to the sons of men is elevated Heb. כרם זלות לבני אדם [They walk on all sides] because of their envy, for they are jealous of my greatness, that I was taken from behind the sheep to be a king. This is the interpretation of כרם זלות לבני אדם: when a man considered by the sons of men to be base is elevated. This is on the order of the passage elsewhere (below 118:22): “The stone that the builders rejected became a cornerstone.” The Midrash Aggadah interprets it concerning Israel in the future, when they will be elevated. [Unknown Midrashic source] Menachem interprets כרם זלות לבני אדם (pp. 78, 164): like a gluttonous wild ox to devour the sons of men. Accordingly, כרם is rendered: like a רים or ראם, and זלות is like (Deut. 21:20) זולל וסבא, “a glutton and a drunkard.” The following is its interpretation: The wicked walk on all sides around the poor man; the wicked walk to swallow him for naught, as a wild ox to swallow the sons of men.